פסק-דין בתיק ת"ק 26707-04-12

1.         לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שנגרמו לרכבו ביום 26.12.11 בסך 3,066 ש"ח.

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג הונדה סטרים מ.ר. 16-417-35 (להלן: "רכב התובע"). הנתבעת 1 הינה המבטחת של רכב הנתבע 3 מסוג טויוטה מ.ר. 40-707-09 (להלן: " רכב הנתבעת 1") הנתבע מס' 5 נהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב  טויוטה מ.ר. 88-372-57 המבוטח על ידי הנתבעת 2 ( להלן:" רכב הנתבעת 2").

2.         אליבא דגירסת התובע כפי שנטענה בכתב התביעה, עת חנה הרכב בסמוך לביתו ברחוב שחראי בירושלים אירעה התנגשות בין רכב הנתבעת 2 שירד במורד הרחוב בנתיב כיוון חניית רכב התובע לבין רכב הנתבעת 1 שנסע בנתיב הנגדי. כתוצאה מהתנגשות זו נהדף רכב הנתבעת 2 מנתיב נסיעתו ופגע בחלקו האחורי של רכב התובע.

3.         בכתבי ההגנה שהוגשו על ידי הנתבעים 1, 3 ו-4 לנתבעים 2 ו-3 נחלקו הצדדים באשר לשאלת האחריות לקרות התאונה כאשר כל צד משית את האחריות על רעהו בטענה, כי סטה מנתיב נסיעתו. כאשר, נגזרת מתבקשת מההכרעה במחלוקת זו הינה, האחריות לנזקי התובע שכן, לטענת הנתבעים 2 ו-3 רכב הנתבעת 1 פגע בו והדפו לכיוון רכב התובע.

4.         ביום 20.1.13 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים והוגשו תמונות צבע של מקום התאונה ונזקי הרכבים.

5.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בעדויות הצדדים ובראיות שהוגשו הנני מעדיף את גירסת הנתבעים 2 ו-3 על פני גירסת הנתבעים 1 ו-5. מסקנתי זו מבוססת על יסוד מספר אדנים.

האחד, גירסת נהג הנתבעת 1, לפיה, כתוצאה מביצוע עבודות בכביש במקום התאונה וגדר שהוצבה במקום כפי שניתן לראות בת/1 נאלץ נהג רכב הנתבעת 2 לסטות מנתיב נסיעתו תוך שהינו נכנס לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעת 1 בשל היעדר די מקום למעבר שני רכבים נסתרת בעדותו של התובע עצמו, כי היה די מקום לשני רכבים לעבור בבטחה (פרוטוקול בעמ' 6 שורה 15).  עדות זו תומכת בגירסת הנתבעת 2, כי למרות הגדר שהוצבה בצד נתיב נסיעתו היה די מקום למעבר שני רכבים.

השני, מעיון מדוקדק ב ת/1 ניתן להבחין בשברי חלקי הרכבים שניזוקו המונחים על הכביש בנתיב נסיעתו של רכב הנתבעת 2. עובדה זו מלמדת על מקום המפגש בין כלי הרכב ויש בה כדי לתמוך ולחזק את גירסת נהג הנתבעת 2, לפיה, רכב הנתבעת 1 סטה מנתיב נסיעתו.

השלישי, מתמונות מקום התאונה ניתן להבחין, כי בכיוון נסיעתו של רכב הנתבעת 1 בסמוך למקום התאונה חנו רכבים בצד הדרך דבר שגרם לרכב הנתבעת 1 לסטות מנתיב

נסיעתו לנתיב נסיעת רכב הנתבעת 2.

            הרביעי, תמונות מכסה המנוע של רכב הנתבעת 1 תומכות לעניות דעתי בגירסת נהג הנתבעת            2  לפיהן רכב הנתבעת 1 פגע בו חזיתית.

6.         נוכח האמור, הנני  מקבל גירסת נהג הנתבעת 2 וקובע, כי רכב הנתבעת 1 סטה מנתיב נסיעתו ופגע עם צידו השמאלי קידמי בצד השמאלי קידמי של רכב הנתבעת 2 והדפו לרכב התובע. נוכח קביעה זו, הנני קובע, כי הנתבע 5 התרשל בנהיגתו בכך שלא שם ליבו לנעשה בכביש, סטה מנתיב נסיעתו לנתיב נסיעת רכב הנתבעת 2 בפתאומיות וגרם ברשלנותו לקרות התאונה. כפועל יוצא מכך, הנני מטיל את האחריות לגרימת נזקי התובע על הנתבעים 1 ו-5.

7.         באשר לשאלת הנזקים, התובע הציג חשבונית מס קבלה עבור תיקון רכבו בסך 1,160 ש"ח וכן, נשא בעלות שכ"ט שמאי בסך 550 ש"ח. כמו כן, בהתאם לדו"ח השמאי, כתוצאה מהתאונה נגרמה לרכב התובע ירידת ערך בסך 356 ש"ח וכן, הציג קבלה בסך 67 ש"ח עבור מונית. יתר הנזקים הנטענים לא הוכחו כדבעי ועל כן, דינם להידחות.

8.         נוכח האמור, הנני מחייב את הנתבעים 1 ו-5 לשלם לתובע סך של 2,066 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים 1 ו-5 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ש"ח וכן, הוצאות משפט לנתבעים 2 ו-3 בסך 350 ש"ח.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 15 יום.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ג, 24 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: